הוספה למועדפים


מבצע ! ! !
קלף מזוזה + בית מזוזה סה"כ 109 ש"ח ליחידה כולל מע"מ
לקוראי מודעה זו בלבד

שתפו חברים:
להצטרפות לרשימת התפוצה הכנס את כתובת הדואר האלקטרוני שלך:
 שלח



                                                                    
מעלת הטלית
טוב להיות יהודי תמיד
מאותו כבוד הורים של שם בן נח שכיסה את אביו בטלית, זכינו לדורות למצות כיסוי של טלית, המזכה בשפע ברכות, טלית- טל תחיה למתעטף בה.
הטלית בכל שמחה נדרשת, החל מברית בר מצוה וחתונה, הטלית גם לא פוסחת על ימים טובים ושבתות, ובודאי שבכל תפילה הטלית מתנוססת- סממן יהודי מובהק בכל ארצות העולם.
הטלית מאחדת בארבע כנפותיה את כל היהודים הפזורים בארבע כנפות תבל. גם בעליה לתורה מתעטף העולה בטלית, והמייקרים אף מוסיפים לטלית עטרה מכובדת (מכסף).
ובהגיע שמחת תורה יפרשו טליתות למכביר לקבץ תחתיהן תינוקות של בית רבן שיזכו בשעת רצון זו בברכת "כל הנערים" להצלחה בחיים.
וגם אחרי מאה ועשרים תלוה הטלית את בעליה להעיד עליו ששייך לעם הנבחר.
 
עולם הבא בזכות טלית / סיפור
הלוויה פשוטה שנערכה לאחד מחייטי אוסטראה שהלך לעולמו, הפכה בן רגע למסע אדיר בהשתתפות תושבים רבים, המביטים בפליאה מרובה ברבם כ"ק הגאון הגדול רבי פנחס מקוריץ כאשר צעד בראש ההלוויה. כאשר נודע ברחבי העיר דבר פטירת החייט, ביקש הצדיק רבי פנחס כי יאותו להודיעו על שעת ההלוויה המדויקת. שמועה זו על רצונו של גדול הדור להשתתף בהלוויה, הגיעה לאזניו של הגאון רבי ייב"י מאוסטראה שחפץ לראות מה לרבי פנחס וללוויה זו. כידוע, הרב אינו נוהג להשתתף בהלוויות שכאלו, גם אם הינן של חשובים וגדולים. השמועה שהסתובבה בין בתי המדרש גרמה לסקרנות רבה בקרב תושבי העיר שחפצו לראות במחזה במו עיניהם.
עם יציאת המיטה מבית ההלויות בראשות שני הרבנים החשובים, נזעקו כל תושבי העיר והרחובות השחירו מאדם. עם סתימת הגולל שרר שקט בבית החיים ומרן רבי פנחס נשא דברים. "למרות שאיני נוהג להשתתף בהלוויות, הפעם לא יכולתי לשבת בביתי" הסביר לתלמידיו התמהים. "החייט זכרונו לברכה עומד להכנס לעולם הבא בעקבות הבטחתי ועל כן ראיתי צורך ללוותו" אמר והעצים את המתח.
מתברר, כי לפני כשבועיים, בעת שנערכה חתונה בעיר, המתין החתן לטלית מהודרת מצמר רחלים כפי שהובטח לו. אך לשווא, לא נמצא די ממון לרכישת הטלית והחתן נפגע מן הדבר. בעוד המכובדים ממתינים לחופה, התעכב סידור הקידושין בעקבות היעדרותה של הטלית המובטחת, והחתן בעקשנותו סירב להמתין ליום המחרת כהצעת אורחים שונים שהשתתפו בחתונה. לרגעים היה נדמה כי השידוך נמצא בסכנה עקב אי הנעימות הרבה ששררה במקום. לקראת חצות הליל, יצא מהמקום רבי פנחס מקוריץ שהוזמן לסדר חופה וקידושין והחל ללכת בבהילות ברחובות העיר לחפש טלית בתרומה. הוא נקש על הדלת של הבית הראשון בו ראה כי האור עדיין דולק וסיפר לבעל הבית- החייט ההמום מהופעתו של הרב בשעה כזו בביתו- כי מוכרחים לפתור את הענין במהירות. החייט בירר את הסכום הנדרש לטלית ואמר כי הוא מוכן לתת את הכסף כולו, אך התנה זאת בהבטחה לזכות לחלק לעולם הבא. "אני מבטיח לך זאת" פסק הרב והחופה הועמדה עד מהרה.
"רבותי" אמר הרב בהתרגשות מעל הקבר הטרי, תחשבו כמה מצוות יש כאן, איזה בעל אמונה חזקה הוא, בזכותו גם הוקם בית בישראל והוא השכין שלום, כעת הוא קנה את עולמו ואכן יש לו זכות לעולם הבא, באתי לתת לו את קיום הבטחתי".
תושבי המקום שבו לבתיהם נפעמים כשדבר הסיפור מתפרסם בכפרי הסביבה וגורם לחיזוק רב בקיום מצוות מתוך אמונה שלימה ותמימה.
 
קדושתה של טלית/ סיפור
לפני כשלוש מאות וחמישים שנה היה המעשה, באיסרו חג של חג השבועות, נחנך וחודש באי ג'רבה שבדרום טוניסיה בית הכנסת המקודש והעתיק "אלגריבה" בטקס מפואר ומהודר.
עתיק ומקודש היה בית הכנסת, מקדש מעט. זקני ג'רבה העידו שבאחד מחדריו היתה אבן ובה חקוק "עד כאן הגיעה ידו של יואב בן צרויה במלחמה"!
מפאת קדושתו של בית הכנסת, היו נכנסים אליו יחפים, בלי נעלים. היות וה"אלגריבה" היה מרוחק מעט משכונת היהודים, התקינו חכמי ג'רבה הקדמונים שבכל בתי הכנסת האחרים לא יחזיקו ספרי תורה, כדי שבימי קריאת התורה יעלו כל העם להתפלל בהיכל הקודש, בבית הכנסת "אלגריבה".
בית הכנסת חודש כאמור ושופץ מספר פעמים. אבל דרכו של עולם היא, שבנינים מתישנים והולכים, ויש לדאוג שוב ושוב לבדק הבית. אף בבית המקדש היו הקדשות מיוחדות לשם כך. וגם לתחזוקת בית הכנסת יש לדאוג. הלכו האחראים וקנו סיד לסיוד בית הכנסת "אלגריבה".
המוכר הערבי העמיס את פחי הסיד על הגמל, ופרק אותם בבית הכנסת. בהכנסו להיכל הקודש נדהם מן הפאר וההדר, הריהוט והשטיחים המקושטים, ועינו חמדה את הטליתות הנאות שהיו מקופלות על התיבה. הוא החליט כי טלית כזו תתאים לרפד את דבשת הגמל שלו... באין רואה נטל הערבי את הטלית ושם אותה בכר הגמל. עלה על גביו ובקש לעזוב את המקום. אך ראה זה פלא, הגמל לא מש ממקומו! גער בו וחבט בו ולשוא. משך בכל כוחו ברסן וללא הועיל. ועדין לא הבין את הסיבה. 
עבר לידו חברו לשכונת "החומה", ראה את מאמציו ושאלו: שמא לקחת דבר מה מבית הנסת? הודה הערבי בגניבתו ואמר שלקח את הטלית.
אמר לו החבר: "כדאי לנסות, תחזיר את הטלית למקומה ותראה אם הגמל יזוז". וכך היה, הטלית הוחזרה- והגמל החל ללכת!
 
הטלית שהצילה מהמתת "חסד"
בבית החולים החדיש בארה"ב שכבו כמאתים חולים במצבים שונים, כשפקדה סופת הוריקן עזה את מזרח ארה"ב. עובדי בית החולים החלו לחלץ את החולים לפי סדר, כאשר הראשונים לחילוץ היו החולים שמצבם טוב יחסית ויכולים להתנועע בכוחות עצמם, ואח"כ החולים הסיעודיים. בינתים בחוץ התגברה הסופה והזמן הלך ואזל. המסוק שהעביר את החולים באלונקות טס הלוך ושוב, כאשר נחשול המים האדיר מתקרב ומאיים להציף את בית החולים. לבסוף נשארו כארבעים וחמישה חולים, חלקם סופניים, והרופאים היו בדילמה קשה מה לעשות בהם. החולים סבלו יסורים קשים והיה נראה שלא יצליחו לשרוד גם אם יספיקו לחלצם, כיון שגם בבית חולים שדה שהוקם במרחק מה ואליו הועברו החולים -שרר בו תוהו ובוהו ומחסור ברופאים ובתרופות. במילה אחת: קטסטרופה.
הדוקטור שהיה מופקד על הטיפול בחולים, החליט בהחלטה חפוזה ונמהרת להזריק לחולים הסופניים תרופה במינון קטלני, שתסיים את חייהם. אחד החולים, שהיה עדיין בהכרה מלאה, ביקש והתחנן כל העת שלא ישכחו אותו כאשר יחלצו את החולים. כשהרופא ניגש אליו ורצה להזריק לו את התרופה, הוא מצא אותו עטוף ב טלית ועטור ב תפילין, כיון שהיה יהודי במוצאו והקפיד על תפילות עם טלית ו תפילין בכל יום. הרופא התרגש מהאדם החולה המיוסר שמתאמץ להתפלל לבוראו גם במצב נואש כזה, ומיד נתן הוראה להעביר אותו במסוק החוצה. אכן בזכות ה טלית ניצלו חייו של היהודי ממוות בטוח.

מזוזה | מזוזות | בית מזוזה | תפילין | טלית | מגילות | ספר תורה | מאמרי תפילין | מאמרי מזוזות | צור קשר
 

אינטרטק - בניית אתרים