מעשה שסופר אישית לרב יששכר שטינהרטר ע"י הרב שלום שבדרון זצ"ל
מסירות נפש של יהודי שהתחזה כגרמני
בימי מלחמת העולם השניה, גר יהודי בשם שבאדראן בעיר המחוז טרנפול במדינת פולין, הגרמנים ימ"ש חיפשו ותפשו את כל היהודים כדי להעבירם למחנות ההשמדה, וכשהגיעו ליהודי זה הוא הצליח לשכנעם כי הוא גרמני הגר בפולין, וכך הציל את עורו, הגרמנים צירפו אותו ליחידות הצבא שלהם והוא נאלץ לסייע להם במטרתם "הפתרון הסופי", ופעל נגד יהודים וגם נגד פולנים, כשבסתר השתדל לשמור על אמונתו ויהדותו, ונזהר מלפגוע ביהודים.
באחד הימים פרצו הגרמנים הארורים לקלויז של חסידי צ'ורטקוב בשעת קריאת התורה, דמם של היהודים שנרצחו במקום ניתז על ספר התורה, אשר היה גלול בפרשת "ויחל משה", היהודי שהתחזה כגרמני ראה את המחזה הנורא, הוא חשש שהספר תורה יחולל בידי חיות האדם, וידע היטב כי הוא מסכן את נפשו אם יתגלה שהציל את ספר התורה הקדוש ליהודים. ולמרות הסכנה החליט לקחת את ספר התורה ולהטמינו במקום מיסתור עד יעבור זעם, בתקוה שיוכל לגאול את ספר התורה לאחר המלחמה. ואכן כך היה.
בתום המלחמה כשהעמדו לדין פושעי הנאצים, זיהו הפולנים את היהודי בתור הגרמני ששיתף פעולה עם הנאצים ונלחם בפולנים. במשפט נחרץ דינו למות, אך לפני ההוצאה להורג ניתנה לו אפשרות לבקש בקשה אחרונה. הוא בקש שיביאו שני עדים שהעידו כי סיכן את חייו למען גאולת ספר התורה, ובכך הוכחה זהותו היהודית והוא זוכה כליל ממות לחיים.
ספר התורה שנמצא כשר לקריאה נמסר לידי הרב חיים קרייזוירט זצ"ל (שלארח שנים מונה כרבה הראשי של אנטוורפן בבלגיה ושם סיפר את המעשה לפרטיו) והוא מסרו לבית החסידים דצ'ורטקוב באנטוורפן. בקש לכתמי הדם התקיים בירור הלכתי עם הרב יעקב ישראל קנייבסקי (הסטיייפלר) האם וכיצד לספוג את הדם כדי לקברו (ע"י חמרים כימיים וכדו') או להחליף את היריעה.
