הוספה למועדפים


מבצע ! ! !
קלף מזוזה + בית מזוזה סה"כ 109 ש"ח ליחידה כולל מע"מ
לקוראי מודעה זו בלבד

שתפו חברים:
להצטרפות לרשימת התפוצה הכנס את כתובת הדואר האלקטרוני שלך:
 שלח



מעשה שסופר אישית לרב יששכר שטינהרטר ע"י הרב שלום שבדרון זצ"ל
מסירות נפש של יהודי שהתחזה כגרמני
בימי מלחמת העולם השניה, גר יהודי בשם שבאדראן בעיר המחוז טרנפול במדינת פולין, הגרמנים ימ"ש חיפשו ותפשו את כל היהודים כדי להעבירם למחנות ההשמדה, וכשהגיעו ליהודי זה הוא הצליח לשכנעם כי הוא גרמני הגר בפולין, וכך הציל את עורו, הגרמנים צירפו אותו ליחידות הצבא שלהם והוא נאלץ לסייע להם במטרתם "הפתרון הסופי", ופעל נגד יהודים וגם נגד פולנים, כשבסתר השתדל לשמור על אמונתו ויהדותו, ונזהר מלפגוע ביהודים.
 
באחד הימים פרצו הגרמנים הארורים לקלויז של חסידי צ'ורטקוב בשעת קריאת התורה, דמם של היהודים שנרצחו במקום ניתז על ספר התורה, אשר היה גלול בפרשת "ויחל משה", היהודי שהתחזה כגרמני ראה את המחזה הנורא, הוא חשש שהספר תורה יחולל בידי חיות האדם, וידע היטב כי הוא  מסכן את נפשו אם יתגלה שהציל את ספר התורה הקדוש ליהודים. ולמרות הסכנה החליט לקחת את ספר התורה ולהטמינו במקום מיסתור עד יעבור זעם, בתקוה שיוכל לגאול את ספר התורה לאחר המלחמה. ואכן כך היה.
בתום המלחמה כשהעמדו לדין פושעי הנאצים, זיהו הפולנים את היהודי בתור הגרמני ששיתף פעולה עם הנאצים ונלחם בפולנים. במשפט נחרץ דינו למות, אך לפני ההוצאה להורג ניתנה לו אפשרות לבקש בקשה אחרונה. הוא בקש שיביאו שני עדים שהעידו כי סיכן את חייו למען גאולת ספר התורה, ובכך הוכחה זהותו היהודית והוא זוכה כליל ממות לחיים.
ספר התורה שנמצא כשר לקריאה נמסר לידי הרב חיים קרייזוירט זצ"ל (שלאחר שנים מונה כרבה הראשי של אנטוורפן בבלגיה ושם סיפר את המעשה לפרטיו) והוא מסרו לבית החסידים דצ'ורטקוב באנטוורפן. בקשר לכתמי הדם התקיים בירור הלכתי עם הרב יעקב ישראל קנייבסקי (הסטיייפלר) האם וכיצד לספוג את הדם כדי לקברו (ע"י חמרים כימיים וכדו') או להחליף את היריעה.

 
* * *
*היה זה בעת המצור שערך הצבא הצרפתי על העיר פרשבורג. היהודים רצו להציל את ספרי התורה שלא יפגעו בהפגזות הכבדות והבריחו אותם לשמירה אל העיירה ירגן. וכאן ראו את צדקת ה' שמשלם מידה כנגד מידה, שהרי שנה קודם לכן היתה שריפה בירגן ונשרפו כל ספרי התורה שלהם, והנה בני קהילת פרשבורג נדבו להם מאות זהובים וגם מלבושים ביד רחבה, אבל ספרי תורה סירבו להשאיל להם. ואף שה"חתם סופר" השתדל ובקש מהם, לא  אבו לשמוע לו. וכעת הוצרכו להעביר את ספרי התורה שלהם לאותה עיירה קטנה...
 
* * *
פרשת פיטום הקטורת, טליתות, שופרות, בתי מזוזה, ספרי תורה, תפילין
במחירים מיוחדים
טל. 0504112271

 
מזג אויר קפוא היה בגליציה והכפור חדר לעצמות. קירות העץ של הבתים לא הגנו על התושבים מפני הצינה. ובביתו הדל של רבי יוסף לא היו עצים לחימום. רבי יוסף היה מתפלל תמיד שלא יזכה בעשירות, באשר נסיון העושר אינו קל. יושב הרב על מיטתו הבלה עטוף בשמיכה ועטור בטלית, תפילין, נשען על השולחן העשוי מקרש שעומד על גבי חביות, ומחבר את ספרו במסירות עצומה. כשנשלם החיבור הוא פוסע אל ביתו של רבו הגאון כדי לבקש ממנו המלצה על ספרו. קבל אותו הרב בנעימות ואחר כך אמר: יחזור נא מר למחר ועד אז אעבור על הכתבים ואראה.
למחרת נשלח הגבאי להזמין את כל צבור מתפללי בית המדרש לשמחת הכנסת ספר תורה. השמחה יצאה בשירה ובהתרגשות מביתו של הרב הגאון. יצאו כולם ברינה ללוות את ספר תורה לבית הכנסת. נגש אחד החוגגים לנשק את ספר תורה ולהפתעתו ראה כי תחת המעיל של ספר תורה היה כתב היד של רבי יוסף. על ספר חשוב כזה שנכתב במסירות נפש, ראוי לעשות הכנסת ספר תורה!

 
*******
הספר והסופר
כל סופר יודע כי הזמנת ספר תורה לעילוי נשמת מישהו נעשית בדרך כלל על ידי קרובי המשפחה כשהם מתענינים בכל שלב מהכתיבה ומשלמים בהתאם את הוצאות הקלף וכו'. כסופר ותיק הופתעתי כשיום אחד הגיע אלי אדם בלתי מוכר במראה לא שגרתי ובקש להזמין ספר תורה. הוא לא היה נראה קשור לספר תורה וגם לא לספר בכלל. לדבריו מטרת כתיבת הספר היא ...לכפרת עוונות. התפלאתי וקצת חשדתי בו, אך האדם הוציא מכיסו סכום כסף נכבד בתור מקדמה והבטיח שלא תהיה כל בעיה בתשלומים.
הסכמתי והתחלתי בכתיבה. לאחר שהגעתי למחצית הספר התקשרתי לאדם המזמין כדי לבקש המשך תשלום, אך אין תגובה מהעבר השני של הקו. מספר ימים ניסיתי להשיג אותו ולא הצלחתי, חששתי מאד והתלבטתי אם להמשיך בכתיבה. והנה בערב מצלצל הטלפון ובעל ההזמנה על הקו. לבקשתי הוא הגיע ושילם את הסכום המוסכם, לא בדק את הכתב ולא את הכתיבה אלא שאל מתי יוכל לקיים את הכנסת ספר התורה. אמרתי לו שאצור קשר עמו בעוד כשלושה חודשים. ואכן כעבור פרק זמן זה דברתי עם האיש והוא התרגש מאד שספר התורה בשלבי סיום. סיכמנו על תאריך להכנסת ספר תורה והוא אמר לי לאיזה בית כנסת תגיע התהלוכה. כמובן גם הסופר מוזמן לשמחה זו.
האיש ערך את כל ההכנות הדרושות, תלה מודעות והזמין רבנים ואנשי ציבור, תיאם עם מארגן תזמורת וחופה והכל היה מסודר עד הפרט האחרון.
ביום שבו אמורה להתקיים התהלוכה, נכנסתי לביתי לקחת את ספר התורה ולהסיעו לכתובת שסיכמנו לכתיבת האותיות האחרונות, ולפתע אני מבחין שדלת הבית פתוחה, וספר התורה- איננו! צנחתי על כסא כמעט מעולף. מה יהיה עכשיו? מה אגיד לאדם שהזמין? השעה 3:00 בצהרים, ובעוד שעה וחצי אמורה להתקיים כתיבת האותיות. התקשרתי לחבר ובקשתי ממנו שיודיע לאדם ההוא, כי לא הייתי מסוגל לעשות זאת בעצמי. האדם התקשר אלי והחל להרגיע אותי: ידעתי שזה יקרה- אמר לי. לא היתה לי הזכות להכניס ספר תורה מהוני לבית הכנסת. רציתי ספר תורה לכפר על עוונותי, ועתה הבזיונות שיהיו מנת חלקי כאשר אבטל את כל התכנית ואודיע לכל המוזמנים- בושות אלו יכפרו על עוונותי. למחרת הגיע האדם ועמד על כך שישלם את הסכום שנשאר חייב, ואז סיפר לי שבעבר עשה עסקים לא כשרים  ורצה לכפר על כך בכתיבת ספר תורה. אולם כשהלך לרב אמר לו הרב: אם היית שואל אותי קודם, הייתי אומר לך לבחור כפרה אחרת שאין בה כבוד אלא ייסורים.
למרבה הצער, אותו אדם הלך לעולמו בצורה טראגית. והנה אחרי שנתיים התקשרו מהמשטרה למכון ההגהה והודיע שנמצא ספר התורה הגנוב. עפ"י מספר הבדיקה המצויין בתחתית הספר ידעו לזהותו. באנו לקחת את הספר ובני המשפחה ערכו הכנסת ספר תורה מפוארת ומכובדת, והפעם לעילוי נשמתו. כל עין לא נותרה יבשה בדרשת הרב, שפנה לנפטר ואמר: זכית והתקיים רצונך ובודאי נתכפרו עוונותיך.

מזוזה | מזוזות | בית מזוזה | תפילין | טלית | מגילות | ספר תורה | מאמרי תפילין | מאמרי מזוזות | צור קשר
 

אינטרטק - בניית אתרים